אולי עוד קיץ אנחנו ניפגש...

וככה, בלי שהרגשנו (או אולי דווקא כן הרגשנו...), הגענו ליום האחרון של שנת הלימודים. הכיתה כבר מוכנה לצאת לחופש- הקירות עירומים, הילדים לקחו את כל הציוד הביתה, השטיח מגולגל וכל המשחקים מאופסנים בארון. 

היום האחרון ללימודים הוא יום קצר בדרך-כלל. קצר אך עמוס בכל טוב! 

ומה עושים ביום זה? 

סיכום שנה על הלוח:

הילדים נזכרים בכל מיני דברים שעשינו במהלך השנה ואני כותבת את דבריהם על הלוח. לאט לאט הלוח מתמלא עד שלא נותר מקום לכתוב. ואז... אפשר להבין כמה דברים עשינו לאורך השנה, איזה שפע זכרונות וחוויות אספנו וכמה כיף היה לנו! 

משחקי בלונים:

כל ילד מקבל בלון עם שם של ילד מהכיתה. משמיעים מוסיקה, ובזמן הזה הילדים מסתובבים בכיתה, כשהם זורקים ותופסים את הבלונים שלהם. כשהמוסיקה נפסקת,הילדים מעיפים את הבלונים באויר ותופסים איזשהו בלון. לסימן שלי, כל ילד צריך למצוא את בעל הבלון ולתת לו אותו בחזרה. המשחק ממשיך עד שהילדים ממצים או עד שלמורה נמאס :) (כמובן שאפשר לשחק משחקי בלונים אחרים, יש שפע של רעיונות!)

חלוקת תעודות:

לצלילי מנגינת הנצחון מהסרט "רוקי", הנשמעת ברקע, אני נוהגת להזמין את ילדי הכתה, אחד אחד, לקבל את התעודה. אני מכריזה בקול את שמו של הילד וכולם מוחאים לו כפיים. הילד מגיע לקבל תעודה, חיבוק, לחיצת יד וכמה מילים שאני מחליפה איתו, בשקט בשקט- בארבע עיניים. הרגע הפרטי הזה- שלהם ושלי- הוא רגע מרגש שאי אפשר להסבירו במילים. אולי התמונות יצליחו להעביר את מה שהמילים לא :)