מתבצבצים ונהנים!
מסננות יש? יש!
אדמה יש? בשפע!
מים יש? בששון!
אבל אין לנו קערות. מממ... אז נכין קערות מבוץ! הכי הגיוני, לא?
באחת הפעמים שיצאנו החוצה, למקום שהיו בו גם אדמה וגם ברזיה, הילדים שאלו אם אפשר להכין בוץ ולשחק איתו. כמובן שהסכמתי ואיפשרתי, ואתם רק יכולים לדמיין את ההנאה הגדולה שאחזה בהם!
בהמשך, בכל פעם שיצאנו לאותו מרחב, עוד ועוד ילדים הצטרפו למשחקי הבוץ (כולל אותו ילד חמוד שפחד לגעת בבוץ ולהתלכלך- עד הפעם ההיא שהוא הפסיק לפחד והתבצבץ מכף רגל עד ראש🙂) ביקשתי מהילדים להביא לכתה מסננות, קערות ופומפיות שלא בשימוש. בערכת היציאה החוצה שלנו, אחסנו את כל הכלים שהילדים הביאו וכשיצאנו למרחב המסויים הזה, לקחנו איתנו את הציוד.
הילדים גילו שאפשר לפסל בבוץ, לבנות מבנים, לייבש עבודות שהכינו ואפילו לשמור במחבוא בצד עד לפעם הבאה שיגיעו. כמה עמלנות היתה שם! כל כך הרבה כישורים ומיומנויות באו לידי ביטוי שם בבוץ- יצירתיות, שיתוף פעולה, ניסוי וטעייה (וגם תהייה...). היו גם תסכולים כשלא מצאו עבודה ששמרו, או שהתפרק להם מבנה שבנו, אבל הם התגברו על הכל!
כחלק מלקיחת האחריות של הילדים, הם ידעו שחשוב לשמור על כל הציוד בשטח. בסיום העבודה, הם שטפו את הכלים וזכרו לוודא שהכל חוזר לכתה.
משחק בבוץ- הכי קרוב לאדמה, הכי ראשוני, הכי כיף! מוזמנים לנסות :)
